יומן מסע: 23.8. יוקון ואלסקה


חניית הביניים ביונו, הבירה המצחיקה של אלסקה שנמצאת במה שניקרא “ידית המחבת” של מדינה עצומה זו – היא רק נקודת הכנה לקראת הניתור הגדול לצפון, משאת הנפש שלי מימי לימודי בקלגרי, שם ישבתי ספון במרתף ביתינו שבעונות הקמפוס רכון על עבודת המחקר, ופינטזתי על הצפון, כאשר הדמיון שוטט במרחבים האינסופיים של טריטוריות עלומות, מעבר לחוג האקרטי, על אסקימוסיו ודוביו הלבנים, שלא לדבר על הזוהר הצפוני.. הבחירה ביוקון ובאלסקה הן בחירה טבעית למקומות יפהפיים שבהם אפשר לטעום  על קצה המזלג מעולם הפרא הצפוני הקפוא והמנותק.

יצאנו לנסיעה נוספת קצרה יותר של כחצי יום במעבורת לעיירה התיירותית סקאגוואי שהיא בעצם עיר תפאורה של מערבון, עולם צללים תיירותי שקם לתחייה רק למספר חודשי קיץ, מנסה למכור את מזכרותיו לתיירים שנשפכים בהמוניהם מהקרוזים.. בערב הגענו שפוכים למלון ובדרך עוד נפל עלינו זקן חביב שהתגלה כמי שמשתייך לכת עדי יהווה, אבל שפר עלינו גורלנו והוא ויתר לנו ולא ניסה להטיף לנו לאמץ את ישו. נראה לנו שכאשר הוא שמע שאנחנו מישראל הוא נרתע מאיתנו אולי יותר מאשר אנחנו ממנו…בכלל התגנב לליבנו חשד שבניגוד לזמנים קודמים, כאשר אנשים שומעים שאנחנו מישראל, הם מאוד נזהרים שלא להתייחס לכך ובודאי שלא לשאול שאלות, ושאם מתייחסים אלינו באהדה זה יותר למרות מאשר בגלל שאנחנו מישראל. זה בודאי שונה לחלוטין ממה שנתקלנו בו לפני עשרים-שלושים שנה.

מסקגוואי עלינו על רכבת ציורית קצת אינפנטילית שעולה בתלילות בנופים עוצרי נשימה, ועוברת את הגבול לארה”ב, בנקודה שוממת, בה ירדנו וחיכינו לאוטובוס שיאסוף אותנו. בין לבין, החתמנו בעצמנו את הדרכונים… ועלינו על אוטובוס עם נהג מצחיק שהתבדח רבות על המקום אליו היו מועדות פנינו – היוקון. ואכן, נכנסו לארץ ענקית, רחבת ידיים, ריקה ופראית. הגענו לפינת ציוויליזציה במלון מפואר, מחובר לאינטרנט, בתוך עיר שהיא הבירה הפורמלית של טריטוריה זו- וויטהורס (איזה שם!): קווים ישרים של בנינים חדישים, מסוגננים, רחובות ריקים – עיר בירה חסרת חיים בעולם קצה פראי וניסתר.

זו היא איפה נקודת הזינוק לסיבוב הצפוני הגדול: אורזים את מטלטלנו ופורשים  מזרונים ושקי שינה במכונית הענקית ששכרנו (למקרה שלא נמצא מקום לינה באחד מהיעדים אליהם נגיע במסע ארוך זה) ,קצת צידה לדרך, ערימה של מפות וחוברות וכמה דיסקים של מוזיקת קאונטרי, יהודה פוליקר ומוזיקת עולם אינדיאינית, וזהו – מחר יוצאים לדרך

This entry was posted in יומן מסע. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>